<h1>הפרדס לרש"י ליקוטים</h1>
<h2>דף ד.</h2>
ומה טעם קורין ואתה קדוש לאחר קריאת ב' מגילות. מגילת אסתר ומגילת איכה, משום דאסדר קדושה כל העולם עומד. ועוד מצינו דאסתר תקנה בתפילה למעלה אלהי אקרא יומם וגו' וכתיב בתריה ואתה קדוש, נמצא תקנה אסדר[ה] קדושה. ועוד טעם אחר אמ[רו] חכ[מים] כל כנסיה שאין קורין סדר קדושה, עליה הכתוב אומר [איוב י'] צלמות ולא סדרים. ואחר קריאת איכה קורין סדר קדושה, מפני שנתחייבו שונאי ישראל כלייה, שעברו את התורה מאל"ף ועד תי"ו. סלה כל אבירי, כאדם שאומר נפסל מטבע זו ואין לו תקנה, עמדה מגלת איכה ואמר[ה] לפניו, רבונו של עולם אם אילו כלן מי יקדש שמך בעולמך ומי יסדר קדושתך בבתי כנסיות שלך, ונתרצה להם הק[דוש] ב[רוך] ה[וא], והן במדת רחמים. לכך כתב ה' ולא אלהים. ולכך תקנו חכמים ז[כרונם] ל[ברכה] שיהו קורין סדר קדושה לאחר איכה.
<h2>דף טו.</h2>
אם החרש תחרישו בעת (הזות) [הזאת], לפי שנאמר [ירמיה ל'] עת צרה היא ליעקב וממנה יושע. ולכך נאמר [אסתר ד'] בעת הזאת. ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו. וכי יש צום שאוכל ושותה, ולמה נצרכה לומר כן, אלא אמרה, [צומו] על שאכלתם ושתיתם מסעודת אחשורוש. והמשל אומר, קורא קילתא, אכלין (בקדירה) [בקורא] ולקין בקילתא. יכול שיהיו מתענין שלשה ימים, לילה ויום, ולא יהא מתים. אלא שהוא מפסקת מבעוד יום. (ולילה בימים). [ולמה שלשה ימים] לפי שאין הק[דוש] ב[רוך] ה[וא] מניח את הצדיקים בצרה יותר משלשה ימים.
<h2>דף כב:</h2>
ולמה אין אומר[ים] מזמור אחר שיש בספר תילים שהם כמה נאים לתפילה, מיענך ה' ביום צרה, ואין אנו מזכירין בו שם אלהי אברהם ולא שם אלהי יצחק אלא שם אלהי יעקב. [תשובה] אלא [ש]ביעקב כתב, העונה אותי ביום צרתי ובמזמור זה כתב, יענך ה' ביום צרה. לפיכך אנו מזכירין זכות יעקב, מי שענה ביום צרתו הוא יענה לנו ביום צרתינו.
<h2>דף כט.</h2>
וששאלתם פרה אדומה מה טעם קודם לפרשת החודש. כך מפורש במסכת מגילה ירושלמית [פ"ג ה"ה] ר' לוי בשם ר' אחא ברבי חנינא אמר בדין הוא שתקדים החודש לפרה, שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני לו נשרפה הפרה. ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של ישראל. כדתניא [ר"ה ט"ז ע"ב] ובנבלתם לא תגעו, ברגל. שחייבין כל ישראל לטהר עצמן ברגל.
<h2>דף לא.</h2>
פרשת עשר תעשר בפסח ובעצרת אין קורין אלא מתחילין בכל הבכור. אלא אם כן אירע קריאתה בשבת מפני ז' היום, ויהא הפרשה קצרה. לפיכך מתחילין בעשר [ת]עשר. אבל בסוכות ביום ח' מתחילין בעשר תעשר בין בחול בין בשבת, מפני שיש בה מצות וחוקות נתינת מעשרות וח[י]לוק מתנות לעניים שמפורשים בה ובסוכות עת הבציר והאסיף הוא וכדי להשמיע ולהזכיר חוקי הפרשה כדי שיחלקו העניים ויתמכו האביונים נהגו לאומרה, ויש שחולקין בדבר ואומר שאין צריך להתחיל אלא בכל הבכור, [אך] אין ממש בדבר דקאמר במגלה ביום טוב של חג (מפטירין) [קורין] במצוות וחוקים ובכור. [ו]תרתי משמע בכור [כל הבכור], עשר תעשר מצות וחקים. ומצינו ראי[י]ה לדבר שר' אליעזר בר' קליר יסד קרובץ (של) [על] פרשת עשר תעשר בסוכות, מה שלא יסד בשאר הרגלים (וכדברי) [ולדברי] האומר מתחילין בכל הבכור. שאלנו לרב[י] מפני מה נקראת ביום ח' הלא לא נזכר בה יום ח' כלל. ואמר לן, מפני שכתב בה והיית אך שמח, דאמר [סוכה מ"ח ע"א] לרבות (שמחה) שמחת ליל יום טוב [האחרון של חג].
